אנו פוחדות מאניטימיות לא בגלל שאיננו מסוגלות לאהוב, אלא בגלל שחוויותינו האיטימיות היו מפחידות. כדי שנוכל לאהוב את עצמנו או את זולתנו אי פעם, עלינו לבחון, ראשית, מדוע אנו פוחדות? עלינו לחזור להתחלה, לחוות מחדש, כילדה (אולי להרשות לעצמנו לחוש בפעם הראשונה, כי כשצפו אלו ועלו בפעם הראשונה הרחקנו אותם מאתנו) את הכעס, את הפגיעה,

הסיפור האישי נכתב על ידי "חיה בתקוה", מנחת הפורום והקבוצה הטלפונית של נשות מכורים בשמור עיניך: אני רוצה להתחיל לשתף אותכן בסיפור חיי. קשה לי קצת החשיפה האישית, אבל אני יודעת שאפילו אם חברה אחת תזדהה ותקבל מכך תקווה זה משתלם. נולדתי בחו"ל ויש לי הרבה אחים ואחיות. ההורים שלי אנשים מקסימים אבל מאוד קרים

אזרתי כוח (די קשה לשלוט באיברים כשהם רועדים), באתי לקבוצה (כשעתיים נסיעה). הרגשתי שאני מסתכלת על כולן מהצד (למרות שישבנו במעגל), לא מעכלת שאני בתוך מעגל של נשים שחולקות מסע כל כך מיוחד (ואנונימי). מה זה? כולן פה נשים רגילות (מה חשבתי? שיהיו עם קוד יצרן של נשות מכורים?). הן דיברו דקה כל אחת ואז

הצעד 12 אומר: "כשעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלו ניסינו להעביר בשורה זו לאחרים, וליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו." אתמקד במילים: "ניסינו להעביר בשורה זו לאחרים". העברת מסר החלמה נועד לתת את התקווה, ומזכיר לנו את המקום הראשוני בו היינו כשהגענו לתוכנית ובאסירות תודה באיזה מקום אנו נמצאות היום. זה כמובן מאד מחזק, נותן כוח,

הגעתי לאס-אנון (תכנית לנשים שבעליהן מכורים למין) עם כל-כך הרבה כאב, עד כדי כך שבמהרה פרשתי את זרועותיי ופתחתי את לבי לכל מה שהתוכנית והחברים היו מוכנים ללמד אותי. גיליתי שיותר חשובה הדרך בה אפרש את מה שעובר עלי בחיי, מן התנסות עצמה. במלים אחרות, בחירת הגישה שלי בידיי. למשל, אני ציפיתי תמיד שהאושר שלי

הייתי רוצה להתחיל את האסירות תודה שלי  ולספר שבעלי בהחלמה נקי כבר תקופה, שהילדים ממושמעים והבית מתוקתק, ושאני שלווה ורגועה נהנית מלישון בנחת ובלי מתח… אבל לא, המציאות שלי שונה, ודווקא בגלל זה האסירות תודה שלי שווה מבחינתי הרבה יותר! הרבה פעמים כשכתבתי אסירות תודה כתבתי על הדברים שהסתדרו לי כמו שאני רוצה וזה שלב

המאמנת שלי אמרה לי שוב ושוב שאנו יכולים לשנות רק את עצמנו ולא אף אחד אחר. לכן היה נראה לי מוזר כשהיא דברה איתי כל הזמן על החשיבות שבהצבת גבולות. הרי אם אני יכולה לשנות רק את עצמי איך אני יכולה להציב גבולות לאנשים אחרים? ”לא הבנת אותי“ היא הסבירה לי שוב ”גבולות, זה דבר

זה לא היה קל. כשגיליתי על ההתמכרות של בעלי, הייתי שבועות ספורים אחרי לידת בני השני. היו לי שני תינוקות קטנים כשגיליתי את השימוש של בעלי באתרי פורנוגרפיה. התחלתי מיד לחשוב מה לעשות. האם להתגרש? או אולי רק ניפרד בינתיים ואקח לעצמי זמן לחשוב. ומה יהיה עם הילדים? אולי נישאר יחד, בשבילם, אבל אתנתק ממנו

לקח לי לא מעט זמן לעשות סדר בהתנהגות המינית שלי, שתהיה ממקום בריא וטוב, ואני עדיין מתפתחת כל הזמן. הצעד הרביעי מנחה אותנו לעשות חשבון נפש נוקב וחסר פחד. כשעניתי על השאלות של הצעד הרביעי שאלה אחת צדה את תשומת ליבי: ”האם שתמשנו במין בתור דבר שיש לסחורבו או להעניש באמצעותו?“ היה לי קשה להודות

מאז שגיליתי את הבעיה של בעלי התחלתי לחיות בפחדים. לא שקודם לכן לא חייתי בפחדים וניסיתי בראש שלי לפתור בעיות שעלולות לצוץ בעוד עשרות שנים, אבל במצב שאני יודעת שלבעלי יש בעיה כרונית התחלתי לחיות עוד יותר בפחדים ותכנונים של העתיד. הייתי מדי עסוקה ב“לתכנן את העבר ולבכות על העתיד“. כשהגעתי לתוכנית היו לי שלוש

התוכנית לימדה אותי להתחיל את הבוקר במכתב לאלוקים. כל בוקר התחלתי לכתוב את כל הדברים שאני מרגישה שאין לי שליטה עליהם ואני שמה אותם בידיים של אלוקים, הזוגיות שלי, ההתנהגות המינית של בעלי, בעיות בעבודה ועוד ועוד. בקשתי הדרכה מאלוקים לגבי כל הדברים בהם הייתי צריכה לקבל החלטה. לא האמנתי מה שזה יעשה לחיים שלי.

אני אשת מכור. עד לא מזמן הייתי עסוקה כל הזמן בבעלי ובמחלה שלו, אך באסירות תודה זכיתי להצטרף לקבוצה של נשות מכורים, ושם התחלתי לגלות את עצמי. הבנתי בדרך הקשה, שכל עוד אתמקד בבעלי, חיי אינם חיים. הייתי עולה ויורדת איתו, עם מצבי הרוח שלו, ומצבו הרגשי והנפשי. הגעתי לקבוצה בגלל בעלי, והמשכתי לבוא בשביל

איבדתי את האמון בבעלי. הגעתי למסקנה שהסימן לזה שהוא משקר זה שהוא מזיז את השפתיים. לא האמנתי למילה אחת שיצאה לו מהפה. כבר לא האמנתי שיהיה ניתן לשקם את האמון בינינו אי פעם. לאור המצב קיבלתי על עצמי משרה חדשה בהתנדבות מלאה,ששכרה לא היה בצידה: חוקרת, בולשת ושוטרת. נכנסתי לאובססיה של בדיקות ומעקבים. עקבתי אחרי

הקבוצה הטלפונית השבועית שלנו, נועדה כדי שלא תהיי לבד, שתוכלי לשמוע קול מעבר לקו שמבין אותך, תומך בך, ובעיקר קול של מישהי שמתמודדת בדיוק כמוך. יש בקבוצה הטלפונית משהו שהוא הרבה מעבר לסתם שיחה טלפונית. הפורום שלנו נועד כדי לשתף, לעלות שאלות ולקבל תשובות, אבל הקבוצה הטלפונית זה אותו דבר, זה הרבה יותר מכך. רק

חברה חדשה שואלת בפורום: שלום לכולם נשים מדהימות. בעלי ב"ה מתקדם, לצערי הוא גם נופל, אבל אין מה להשוות את המצב שלו כיום למצב שהיה בעבר. הבעיה שלי היא שהוא מאוד רוצה שאני יסתובב בלבוש יותר “מודרני”, שהצווארון לא יהיה הכי סגור, ושהביגוד יחטב אותי יותר, הוא טוען שטוב לו לשקוע באשתו מאשר לשקוע בנשים

חברה חדשה שואלת בפורום: שלום לכולן… אני כותבת גם כדי לפרוק את אשר על ליבי וגם לשמוע מכן עצות. אנחנו נשואים כבר 10 וחצי שנים. לפני החתונה ידעתי שהיו לבעלי נפילות בשמירת העניים אך הוא אמר שלפני שהוא נפגש איתי הוא הפסיק עם זה. וזהו, שמתי את זה בצד. פעמיים היו סימנים לנפילות ברשת אך