הדברים המובאים לעייל אינם קלים לקריאה, ויתכן שעלולים לעורר בך כעס, שעמום, אי יכולת להתרכז, או אם עולה בך המחשבה כי המידע הזה יוכל לעזור למישהי אחרת, יתכן שכדאי שתחזרי לקרוא את המידע במועד מאוחר יותר.
כולנו נאלצים להכחיש את מה שההודאה בו מכאיבה מידי, או מאיימת עלינו יותר מידי. ההכחשה היא אמצעי טבעי של הגנה עצמית הפועלת באורח אוטומטי מבלי שנתבקשה לכך. אך אם ההגדרה מתאימה לך, אולי בעתיד כאשר תחזרי לקרוא את המידע הזה, תוכלי להכיר בחוויות וברגשות העמוקים שלך.
לא מחייב שתמצאי את עצמך בכל המאפיינים, אך מספיק אחד מהם כדי להבין את דפוסי ההתנהגות המשרתים אותך היום מול ההתמודדות עם בן זוגך.
א. על פי רוב את באה ממשפחה שתפקודה לקוי ולא נענו בה צרכייך הרגשיים.
צרכים רגשיים אינם מתייחסים אך ורק לזכות באהבה, חיבה והערכה, זהו היבט חשוב, אך מה שיכול להיות חמור עוד יותר הוא ההתעלמות או ההכחשה של התפיסות והרגשות שלך, במקום לקבלם ולחזקם.
לדוגמה: כשהאם נראית נסערת וכועסת, היא מצהירה 'אני לא כועסת' וכך מתייחסת כלפי רגשות הילד, הילד מרגיש בלבול ולומד להדחיק ולהכחיש את רגשותיו. בנוסף הצורך בחיבה יכול לא להענות בכלל או להענות באופן חלקי.
מריבות בין ההורים או מעורבות בכל מיני מאבקים אחרים מותיר פניות מעטה ותשומת לב מוגבלת לילדים במשפחה, הילד נותר 'רעב' לאהבה ומרגיש שאינו ראוי לה.
במשפחות שתפקודן לקוי מתרחש אחד מהמצבים הבאים:
התנהגות כפייתית כמו אכילה כפייתית, עבודה כפיתית, ניקוי כפייתי, דיאטות, כספים והתנהלות כלכלית לא בריאה וכו'. כל אלה הם התנהגויות של התמכרות, עם כל התוצאות המזיקות שלהם, ומונעים קשרים כנים בתוך המשפחה. תיתכן אלימות פיזית, מילולית או רגשית, מריבות ומתח בלתי פוסקים, הורים המסרבים לדבר זה עם זה במשך תקופות ממושכות. ייתכן כי להורים יש גישות או ערכים סותרים, והם מגלים התנהגות מנוגדת שמתחרה על נאמנותם של הילדים, או שההורים מתחרים זה בזה או עם הילדים שלהם.
כמו כן יכולה להיות נוקשות קיצונית לגבי כסף, דת, עבודה, ניצול זמן, הבעות חיבה, עבודות הבית, אובססיה לגבי כל אחד מאלה יכולה למנוע מגע וקרבה מכיוון שהדגש אינו על קשר אלא על ציות לכללים.
לכל אלו יש השפעה רבה על הילדים הגדלים בבית, ולא מתאפשר להם מרחב מוגן ובטוח להתפתחות עצמית בריאה ויציבות רגשית.
ב. כיוון שאת פוחדת מאד מנטישה ומבדידות, תעשי כל שביכולתך כדי למנוע את התפרקות מערכת היחסים.
נטישה יכולה להיות פיזית ורגשית, גם איום או פחד מנטישה שחוית בילדותך, היא חוויה קשה ועוצמתית המשפיעה על הבטחון הרגשי שלך.
מכיון שאת רגילה מילדותך בחוסר אהבה בקשרייך האישיים, את מוכנה לחכות, לקוות, להשתדל ולרַצות ללא גבול כדי לשאת חן. את חיה בתקווה שמחר יהיה שונה, ולמעשה ההמתנה לכך שהוא ישתנה נוחה לך יותר מאשר לשנות את עצמך ואת חייך שלך.
ג. ההערכה העצמית שלך נמוכה, ועמוק בתוכך אינך מאמינה שאת זכאית וראויה להיות מאושרת.
את מאמינה שעלייך לטרוח ולעמול כדי 'לשלם' בעד הזכות ליהנות מאיכות החיים. אם ההורים שלנו לא חשבו כי אנו ראויים לאהבתם ותשומת ליבם, כיצד נוכל להאמין כי אנו באמת באמת נשים טובות ומוצלחות?
רובנו אינן משוכנעות בערכן, ולא מאמינות במעמקי נשמתן כי הן ראויות לאהוב ולהיות נאהבות פשוט מעצם קיומן.
ד. את מוכנה לקחת על עצמך הרבה יותר מאשר 50% מהאחריות, האשמה ותחושת האשם במערכת היחסים הזוגית שלך.
לעיתים קרובות, הורי אלה מביננו שמשפחותיהם לא תפקדו, היו חסרי אחריות במישורים החיים השונים, רגשי, כלכלי וכו'. גדלנו במהירות והפכנו לכעין בוגרות זמן רב לפני שהיינו מוכנות לנטל הכרוך בתפקיד הזה, גם אם שמחנו על מאד על העוצמה שניתנה לנו ע"י משפחתינו והזולת.
לא במקרה, התחברנו עם בני זוג חסרי אחריות ומטילי אשמה, התורמים להרגשה שלנו כי הכל למעשה תלוי בנו. אנו ממחיות בנשיאת הנטל והאחריות, גם כשאינם שייכים לנו.
ה. כיון שזכית בטיפוח מועט מאד בעצמך, את מנסה למלא את הצורך שלא בא על סיפוקו באורח חלופי ע"י כך שאת הופכת להיות מי שנותנת טיפול וטיפוח במיוחד לבן זוגך שנראה באיזשהו אופן נזקק.
ו. יש לך צורך נואש לשלוט בבן זוגך, מכיוון שבילדותך לא נהנית מביטחון רב, את מסתירה את מאמצייך לשלוט באנשים ובמצבים על ידי "הגשת עזרה".
כיוון שחיית במשפחה שתפקודה לקוי, האנשים שבהם היית תלויה בילדותך לא היו קיימים ופנויים כדי להגן עלייך, למעשה משפחה כזאת היא לעיתים מקור של איום ונזק יותר מאשר מקור של ביטחון והגנה שאת צריכה.
בגלל עוצמת החוויה מסוג הזה, את מנסה להפוך את היוצרות בהיותך חזקה ומסייעת לזולת, את צריכה להיות בחברתם של אנשים שאת יכולה לסייע להם כדי להרגיש בטוחה ובשליטה.
ז. במערכת היחסים שלך, את נמצאת בקשר הדוק יותר עם חלומותייך על החיים האפשריים, מאשר עם המציאות כמות שהיא.
אנו חיות בעולם של דמיונות ופנטזיה שבן זוגנו שאנו אומללות איתו או לא כ"כ מרוצות ממנו הופך למה שאנו בטוחות שהוא יכול להפוך, ובאמת גם יהיה בעתיד, בעזרתנו. כיוון שידוע לנו מעט מאד על מערכות יחסים מאושרות, ואין אנו מאמינות שמרכינו הרגשיים יענו, עולם החלומות הוא הדבר הקרוב ביותר להשגת הדברים שאנו רוצות.
אילו נשאנו לאדם בריא היינו מתחבטות בשאלה, לשם מה יצטרך אותנו? כל הכשרון הזה והכפייתיות לסייע, שהוא חלק ניכר מהאישיות שלנו, היה מוצא את עצמו מובטל.
ח. את נמנעת מלהתמקד באחריות לעצמך, באמצעות האובססיה לטיפול בבעיות של התמכרות בן זוגך.
אף כי את מיטיבה לתפוס בחוש מהו הדבר שמישהו אחר צריך, או צריך לעשות, את אינך מקיימת מגע ישיר עם הרגשות שלך, ואינך מסוגלת לקבל החלטות נבונות על היבטים חשובים המטרידים אותך בחייך. לעיתים קרובות אינך מכירה ויודעת מי את, וההתעסקות הבלתי פוסקת בבעיות דרמאטיות מונעת ממך מלעמוד בשקט רגע ולגלות זאת.
אין פירוש הדבר שאינך מסוגלת להביע רגשות, את יכולה לבכות, לצרוח ולילל אך אינך מסוגלת להשתמש ברגשות שלך כדי להנחות אותך בבחירות והחלטות חיוניות וחשובות בחייך.
ט. את מתמכרת לסבל, כאב רגשי ורחמים עצמיים, בתוך מערכת היחסים שלך.
כדי להתעלם מהכאב, הריקנות, הפחד והכעס שלך, את משתמשת במערכת היחסים שלך כמו סמים, על מנת להחניק את הרגשות שהיית מרגישה אילו היית ממשיכה להתעסק בעצמך. לעיתים מלווים גם הסימפטומים הגופניים והנפשיים: הסתובבות ללא מנוחה, חשיבה אובססיבית, דיכאון, אי יכולת לישון, בהלה, התקפי חרדה, בחילה, הזעת יתר, צמרמורות ועוד.
י. ייתכן שיש לך נטייה לתקופות של דכאון ואת מנסה להחניקם ע"י ההתרגשות והדרמאטיות הגלומים במערכת יחסים לא יציבה.
העליות והמורדות הקיצוניים, ההפתעות, התמרונים, אי הצפיות וחוסר היציבות המצטברים במערכת היחסים – זו הדרמטיות המורגשת באמצעות האדרנלין המופרש בכמויות גבוהות ביותר, ויתכן ואת מחפשת באופן בלתי מודע את המצבים שגורמים לך להיות נרגשת וערה כדי לא להרגיש את השקיעות במצבי הרוח שלך.
