את השיר המצורף כתב צ'ארלי צ'אפלין והוא כל כך יפה אמיתי שפשוט התחשק לי לחלוק אותו בהרבה אהבה עם כולכן:
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אותות אזהרה –
שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע – זוהי "אותנטיות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
התחלתי להבין כמה מעליב זה לכפות על מישהו את הרצונות שלי,
למרות שידעתי שזה לא הזמן הנכון ושאותו אדם לא מוכן לזה,
אפילו כאשר האדם הזה הוא אני עצמי.
היום אני קורא לזה "כבוד"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים.
ויכולתי לראות שכל הסובב אותי מעודד אותי לגדול ולצמוח.
היום אני קורא לזה "בגרות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שתמיד אני נמצא במקום הנכון בזמן הנכון, ושהכול מתרחש בדיוק ברגע הנכון.
ולכן אני יכול להירגע ולהרפות.
היום אני קורא לזה "ביטחון עצמי"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לגנוב את הזמן שלי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים לעתיד.
היום אני עושה אך ורק את מה שגורם לי שמחה ואושר, דברים שאני אוהב לעשות,
ואני עושה אותם בדרך ובקצב שלי.
היום אני קורא לזה "פשטות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
שחררתי את עצמי מכל מה שאיננו בריא עבורי – מאכלים, אנשים, חפצים, מצבים,
כל דבר שמושך אותי מטה ומרחיק מעצמי.
בהתחלה קראתי לזה " אגואיזם בריא".
היום אני יודע שזה "אהבה עצמית"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לנסות להיות תמיד צודק, ומאז אני טועה הרבה פחות מקודם.
היום גיליתי שזאת "צניעות"
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג למה שיהיה בעתיד.
