השורות הבאות נכתבות מתוך כאב,  והרבה תחושות מבולבלות ומעורבות בלב.  האיש שאותו החשבתי כאיש ובעל אוהב,  השאיר אותי בפה עם טעם צורב. זה זמן שאור אדום לי הבהב, כשיקירי שעות דבוק לנייד ולמחשב. ועוד סימן שאלה שוב לי אורב… ואני תהיתי, לֶמַה שם הוא בדיוק תאב? סתם, במקרה, בצורה מוזרה, את האמת גליתי, וזה היה

אז אל תגידו לי שזה לא בגידה. אל תרחמו עלי. אל תתייחסו אלי כאל נפגעת משנית של הפצוע שצריך לטפל בבעיות שלה כדי שהוא יוכל לעבוד בשקט. משהו בתשתית נשיותי התפורר כאן, ומשהו היה צריך להיולד מחדש. אינני אותה אישה מהרגע שנבעלתי לאיש שלי לראשונה, אינני אותה אישה מהרגע שהריתי, ילדתי, אינני אותה האימא מהרגע

את השיר המצורף כתב צ'ארלי צ'אפלין והוא כל כך יפה אמיתי שפשוט התחשק לי לחלוק אותו בהרבה אהבה עם כולכן: כאשר התחלתי לאהוב את עצמי יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אותות אזהרה –  שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי. היום אני יודע – זוהי "אותנטיות"  כאשר התחלתי לאהוב את עצמי  התחלתי להבין

מאת: הראלה ישי התמכרויות למיניהן הן מגפה עולמית, בין אם מדובר בהתמכרות לאלכוהול, סמים, הימורים, אכילה ואפילו קניות. נכון שישנם מאפיינים מסוימים שיכולים לנבא אם לאדם יש נטייה להתמכרות כלשהי, אך לא פעם ולא פעמיים שמענו על מקרים שבהם אנשים נורמטיביים לחלוטין, ללא רקע מסובך, מוצאים את עצמם בבעיית התמכרות קשה. כך קרה למשל לאורלי

אנוכיות. מילה זו קרוב לודאי מעוררת בך את הדימוי של מה שאינך רוצה להיות: לא אכפתית, לא מתחשבת, שקועה בעצמך, וכו'. אפשר לומר לגבי אנשים מסוימים זהו פירושה של המילה אנוכיות. אך לגבייך להיות אנוכית הוא תרגיל חיוני כדי שתפסיקי להיות קדושה מעונה. אז, מהו פירוש האנוכיות לגבייך? את מציבה במקום הראשון את רווחתך, החלמתך,

מאת: דורית בר, עובדת סוציאלית ויועצת זוגית גדלתי עם אבא אלים ואמא מוכה, ומגיל עשר לערך התחלתי לשאול מה יאפשר לאנשים לממש אהבה במערכות יחסים. רק בשנות השלושים (אני בת 43) הבנתי ששורש הריפוי הרגשי נמצא במיניות. מאז אני בהתמסרות מוחלטת להבנה, לימוד והעמקה בתחום. לפני יומיים קראתי בפייסבוק פוסט של מיכל פרינס, חברה לדרך,

פארלי מורגנשטרן, בחדרי חרדים "כשהלב בוכה רק אלוקים שומע, הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כבר לא נותר בי כוח…"  מיכל אישה אמיצה ומדהימה, מנהלת מעון לנשים מוכות, ביקשה שאעביר פעם בשבוע קורס העצמה לנשים שנמצאות במעון. חשבתי רבות עם להיכנס למקום מאתגר שכזה, מצד אחד השכל אמר לי: "עזבי, למה לך, זה גדול

השלב הראשון במשחק התחיל בפעם הראשונה שפתחתי את העיניים. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי צריכה לשחק במשחק. עוד לא הכרתי את הכללים, את הדמויות, את הכלים לנצח. הייתי חסרת אונים לחלוטין. יוצר המשחק לוקח את השלב הזה בחשבון, והוא דאג שיהיה מי שידאג ללמד אותי איך לשרוד. ​ השלב השני במשחק התחיל כשהייתי יותר גדולה,

לימים הנוראים שנה שעברה, היתה לי בקשה אחת. בקשה של אדם נואש, חסר אונים, ומבולבל: ה', אבא שלי, תרחם על הבת הקטנה שלך, ותן לי שלווה! אבא, מה בקשתי? שלווה ומנוחת הנפש! אני מרגישה שאני מתמוטטת עצבית, אני משתגעת עוד רגע אין, אני לא יכולה יותר להכיל את הכאב הזה יותר, אבא! עברתי את מכסת

כשהתחתנתי הייתי צמאה לאהבה, לתמיכה, לשותפות. החלומות היו באמת נפלאים – אך הם נשארו בגדר חלום… היו לנו רגעים יפים ותקופות יפות. ואכן הייתה בינינו אהבה. אבל החיים הזוגיים היו מאוד קשים. הרבה כעס, עצבים, חוסר הבנה והכלה, חוסר סבלנות. היתה לי פנטזיה כזו בה אני אורזת מזוודה ובורחת מהכול. מבעלי, מהילדים, מכל ההתמודדויות האלו

שלום לכן יקירות,  נכון, היום החיים שלי ב"ה מלאים ברגעים נעימים. אבל זה ממש לא תמיד היה כך. ביומן הזה אשתף אתכן בימים אחרים. מתי שהיה לי כואב ועצוב בלב. בימים שהייתי בודדה וממש לא היה לי עם מי לדבר (או לכתוב) אני מקווה שתהיה לכן תועלת. לי בכל מקרה יעזור לזכור מהיכן באתי. רקע

החיים אצלי מחולקים ללפני ואחרי… עד לרגע שתפסתי את בעלי בפעם הראשונה הייתי בטוחה שיש לנו את הזוגיות הכי מדהימה שרק קיימת, הערכתי אותו עד כדי הערצה… היינו פתוחים אחד עם השני ולא העלתי בדעתי שהוא מסתיר ממני משהו. היתה לו גישה למחשב כמעט כל יום אבל לא בבית שלנו. ידעתי שהוא יושב כמה שעות

הדברים המובאים לעייל אינם קלים לקריאה, ויתכן שעלולים לעורר בך כעס, שעמום, אי יכולת להתרכז, או אם עולה בך המחשבה כי המידע הזה יוכל לעזור למישהי אחרת, יתכן שכדאי שתחזרי לקרוא את המידע במועד מאוחר יותר. כולנו נאלצים להכחיש את מה שההודאה בו מכאיבה מידי, או מאיימת עלינו יותר מידי. ההכחשה היא אמצעי טבעי של הגנה

בתקופה האחרונה הגעתי פתאום לכל מיני צמתים בחיים שאני בוחנת החלטות שהחלטתי בעבר, ואני מבינה שהן כבר לא מתאימות להווה, וקשה לי כ"כ קשה להחליף פתאום כוון, להבין שהמפה השתנתה, ואני צריכה לכוון את עצמי מחדש… הפעם זה לגבי העבודה או אי העבודה של בעלי, בלי להכנס לפרטים מדובר פה בתחום שמאד ניסיתי  (וגם קצת

חברה חדשה שואלת בפורום: חברות יקרות, אולי תכלו לעזור לי מניסיונכם האישי. עכשיו שבעלי כל כך עסוק בהחלמה, אני שמה לב עד כמה אני תלותית בו. תגידו, זה הגיוני שמאוד קשה לי להיות אסורה? לכולן זה קשה? אני נהיית עצבנית ומרגישה שלא יעזור כמה זמן נהיה ביחד, זה לא יעזור לי ואני צריכה חום ואהבה

מאת: אינה ארצי – מטפלת בהתמכרויות מי שחי עם מכור, מבין בדיעבד שמתוך כוונות טובות וטהורות, ייתכן שהוא למעשה "הרג את המכור מאהבה". בני הזוג והמשפחה של מכורים חיים בהרגשה של בני ערובה. זוהי תופעה שהכוח המניע שלה הוא תגובה נפוצה להתנהגויות התמכרויות: הרצון הטבעי לעזור. בני המשפחה, שבורי לב לנוכח תהליך מתמשך ועקבי של